בר לב - המחזמר

מילים: אני
עפ"י David Bowie-Life On Mars

זה סיפור על ניצב בר-לב
סיפור עצוב וכואב
הוא רצה להיות מפכ"ל
אך פתאום קרה הסקנדל
לזה אף אחד לא ציפה
פתאום הרגיש לחץ בכיפה
הוא היה חרמן לשנייה
אז היה הוא בשלישיה
עם א' ומ' וש'
הוא קיים יחסי מין
הוא חשב שהן ישתקו
אך הכל התפוצץ

ולא' קוראים כבר אורלי אינס
מח"ש פתחו מיד בחקירה
אוי זה איום ונורא
ופתאום לקצב יש עוד שותף
הוא אנס, כה אמר הפוליגרף.
בר – לב למה אנסת
עדיף כבר עבירות מס

השיר הוא סטירי בלבד ואין לייחס לתוכן שום משמעות חוץ מבדיחה.

החלטת המשמעת המולחנת הראשונה

כששואלים סטודנטים למה הם החליטו ללמוד בבינתחומי התשובות הנפוצות בדר"כ הן:
יש פה את המרצים הכי טובים / יש פה את התשתיות הכי טובות / הכי קל כאן למצוא קשרים עסקיים ולמצוא עבודה אח"כ / לא התקבלתי לשום מקום אחר.
אני נותן תשובה אחרת, המרכז הבינתחומי הוא המקום היחידי בו פעם ביומיים אני מקבל סיכומים של החלטות משמעת, אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל לאט לאט התחלתי להתמכר לסיכומים של ההחלטות משמעת האלה.
וככל שעובר הזמן העונשים הופכים לחמורים יותר וכך אני מתמכר עוד יותר.
יום יבוא, וגם אני אופיע באחת מההחלטות משמעת האלה.
ועד אז, החלטתי להלחין אחת מהן, בחרתי ב- 37/2010 מהשבוע האחרון.

הסטודנטית הואשמה בכך שהפרה את הוראות המרכז בנוגע לכללי ונוהלי המגורים בדירות המרכז, כאשר הכניסה את חברה לגור איתה, וכן סירבה להגיע למפגשים ולא צייתה להזמנות למפגש גישור. העונשים שהוטלו: 1. אזהרה. 2. 45 שעות שירות במערך ההתנדבות של הבינתחומי. לא יינתן לסטודנטית אישור זכאות לתואר בטרם תשלים את מכסת השעות האמורה.

רפי גינת, אל תיגע לי באוכל

אני חושב שזה קורה בערך פעם בשנה, רפי גינת מגיע ומחליט שהוא מבאס לי את האוכל.
זה התחיל עוד ממש מזמן כשהוא המציא את הקוליפורמים, ואת הקולי הצואתי שיש בחומוס.
אחר כך הוא אמר לא לאכול יוגורט כי זה לא באמת יוגורט אלא 80 אחוז סוכר או משהו..
ועכשיו הוא מחליט לבאס לי את כל מוצרי המזון בסופר.
רפי, יש לי סוד, אם תשווה את מדד החומוסיות הטובות בארץ למדד הקוליפורמים תתקבל תמונה כזאת:
ככל שיש יותר קוליפורמים וקולי צואתי החומוס יותר טוב, זה בדוק..
אני מוכן לסבול קצת כאב בטן בשביל חומוס טוב, ואני ממש אוהב כולסטרול ומונוסודיום גלוטמט, זה טעים לי.
אז פעם הבאה שאתה מוצא חיידקים באוכל תשמור את זה לעצמך.
ועכשיו: שיר שכתבתי לפני כמה שנים, אבל הוא רלוונטי מתמיד.



אני לא אוהב נתרן
ולא שמנים מהצומח
אני לא אוהב מלטודקסטרין
ולא אוהב חומרי טעם וריח

אני לא אוהב שמנים מוקשים
לא אוהב שום דבר כמעט
אני אוכל רק מאכלים
שיש בהם מונוסודיום גלוטמט

כאבה לי קצת הבטן
אז הלכתי לרופא
הוא אמר לי להפסיק עם זה
ולהגמל ממונוסודיום גלוטמט

אז עליתי לגג
ועמדתי על הקצה
והבאתי כזאת קפיצה
כי לחיות אני לא רוצה
בלי מונוסודיום גלוטמט

יאללה סולחה

כפי שאולי שמעתם לפני כמה ימים הופיע בעמוד הפייסבוק של הזמר אפרים שמיר הסטטוס הבא:
"ישבתי שעתיים על כסא אצל רופא שיניים והוא השמיע שעתיים את שלמה ארצי הרופא קדח לי בפה וארצי חפר לי במוח בחיים לא סבלתי ככה...מהרופא סבלתי פחות"
העניין פורסם והתחיל בלאגן אחד גדול, שכלל גם טור תוקפני של בן ארצי נגד אפרים שמיר.
כזמר הבלוז האשכנזי הראשון אני חושב שצריך להשאיר את המריבות לקובי ומשה פרץ, ולכן החלטתי לקחת את העניינים
לידיים ולעשות סולחה. אז כתבתי דואט או יותר נכון עשיתי MASHUP של השירים - "שיר פרידה" של שלמה ארצי, ו"ערב של יום בהיר" של אפרים שמיר.
שלמה, אפרים, אני מחכה לביצוע שלכם..

זה שיר פרידה
אז בואי רק אמרי שלום
אני אומר תודה-
ואת יודעת שחלום
סופו להתגשם
אני אומר תודה-
ואחר כך נושק.

כמו חופים שים עוזב
אני עובר עכשיו ממך
בין דמעות ובין כאב
אני הולך, אני....

ביום כזה אני רואה
ערב של יום בהיר ושיר בא לי
ביום כזה אני רואה
ערב של יום בהיר יש לי שיר.

בלדה לפמלה אנדרסון

חייבים לסכם איכשהו את הביקור המתוקשר של פמלה אנדרסון בארץ,
בחרתי לכתוב בלדה,
פמלה, אם אי פעם ייצא לך לשמוע את זה כנראה שלא תביני כלום, כי את לא יודעת עברית, וטוב שכך..

האם יש לי יכולות וודו?

היום נודע לי שמלחין "כנר על הגג" ג'רי בוק הלך לעולמו. הדבר לא היה מטריד אותי יותר מדי לולא עשיתי קאבר לשיר שהלחין "לו הייתי רוטשילד" באחד הפוסטים הקודמים שלי (על כל אייפון שנקנה בעולם דוב פנדה מת).
לכן התחלתי לחשוב שאולי בעצם יש לי כוחות וודו?, אולי יקרה משהו לכל מי שאני אעשה לו קאבר?
החלטתי שאין ברירה אלא לבדוק את העניין, ישבתי וחשבתי והגעתי למסקנה, שאם כבר וודו, ננסה את העניין על קובי פרץ, משום שהוא הכי פחות יחסר לי.
ואם כבר קאבר בלוז לקובי פרץ אז כמובן שזה יהיה "כמה אהבה".
לכן אם קורה לו משהו ב"רוקדים אם כוכבים" , תדעו שזה בגללי.

געגועים מתוך לבך הם בי תמיד נוגעים
זה מהלב, ישר ללב
מבטים מתוך עינייך אותי הם מרגשים
אותך אוהב, עד כאב

אוהב אותך צוחקת לא בוכה
רוצה אותך מאושרת לא תמימה

כמה, כמה אהבה יש בנשמה
גם כשאת בוכה, את כל כך יפה
כמה אהבה יש בך נשמה
גם כשאת שמחה, את תמיד יפה